#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור לזימון?	"גדלו לה' אתי וגו' א""נ כי שם ה' אקרא וגו' (ברכות מ""ה ע""א, מ""ב ס""ק א') [ואומרים השם בעשרה משום במקהלות ברכו אלקים (לבוש, ערוה""ש סעי' א')]"	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה ליכא שם ומלכות לברכה הזימון?	"כתב הערוה""ש (סעי' א') מפני שאינה ברכה קבועה, דאחד או שנים פטורים ממנה, לפיכך לא תקנו בה בשם ומלכות, ואפ""ה נחשב כברכה מפני שהיא הכנה לכמה ברכות."	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה בזימון בעשרה אומרים אלקים ובתורה ותפילה אומרים הוי""ה?"	"1) תי' הא""ר מפני שמזון הברואים הדין נותן שהקב""ה יתן מזונות לכל הברואים משא""כ תורה היא תורת חסד<br>2) הערוה""ש (סעי' ה') תי' מפני שמזון הכין בעת בריאת העולם, וכל מעשי בראשית הוא בשם אלקים, משא""כ תורה ותפילה הם למעלה מעוה""ז ואצולה מגנזי מרומים"	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עומדים בשעת אמירת ""אלקינו""?"	"הא""א מבוטשאטש כתב שצריך לעמוד, אבל החת""ס (או""ח סי' נ""א) כתב דמשמע דצריך לישב, והגרח""ק כתב דיש נוהגין לעשות הידור מעט (מאיר עוז עמ' 582)"	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים לפני הזימון?	"איתא בזוהר שכל מילי דקדושה בעי הזמנה, ולפיכך נוהגין לומר ""רבותי מיר וולעלן בענטשין"" תחילה (מג""א ריש סימן, מ""ב ס""ק ב') [ועדיף באידיש ולא בלשה""ק כדי להורות דאינו ברכה אלא הכנה לברכה (שערי הברכה פ""ה הע' קל""ד)] [וצ""ב למה אין עושין כן גם ביחיד, ואפשר דצריך להזמין האחרים שהוא רוצה לברך עכשיו (ר""י באק)], וביאר הערוה""ש (סעי' ב') דבכל מצוה יש ברכה לפניו והיא ההזמנה לה (עי' ריטב""א בפסחים ז'), אבל בהמ""ז שאין בה ברכה צריך הזמנה דהב לן ונברך {ובאמת כל הזימון הוא ענין של הכנה להברכה וכמ""ש למעלה}, וכן הביא האהבת חסד (ח""ב פט""ז) מתוספתא בפאה שטוב לומר בפיו שהוא יתן צדקה (בלי נדר) [אכן, עי' מש""כ ביו""ד (סי' רי""ג) מספר כל נדרי (פ""ג הע' כ""ג) דיש הרבה אחרונים דחוששין למחשבה מועלת (סנהדרין כ""ו ע""ב) ועדיף שלא לומר שהוא יעשה מצוה]"	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לבקש רשות מהגדולים?	"כתב הרמ""א לעיל (סי' קס""ז סעי' י""ד) דצריך לבקש רשות מהגדולים, וכ""כ הקיצור שו""ע (סי' מ""ה סעי' ו')"	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לומר נברך שאכלנו או ברוך שאכלנו?	"אם יש ג' צריך לומר נברך שאכלנו [והב""ח ס""ל דהוא לעיכובא, אבל המג""א (ס""ק א') הביא מראשונים דאינו מעכב, וכן מדויק בגמ' דהבו גודל משמע דאומר לשנים שיברכו (מ""ב ס""ק ה')], וביותר מג' מדינא מותר לומר ברוך אבל עדיף לומר נברך שלא להוציא עצמו מן הכלל (גמ' ברכות נ' ע""א)"	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אומרים ברכו ולא נברך בברכת ק""ש?"	"1) כיון שאומר אח""כ המבורך לית לן בה [והקשה הרמ""ע מפאנו א""כ בבהמ""ז נמי נימא ברכו את ה' המבורך]<br>2) המג""א (ס""ק ב') תי' לפעמים כבר יצא ואפ""ה יכול להוציא את אחרים (עי' סי' ס""ט) ואז מוכרח לומר ברכו [וה""ה בברכת התורה (ערוה""ש סעי' ג')], משא""כ בבהמ""ז אם יצא אינו מוציא לעולם מצי למימר נברך"	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים ובטובו חיינו בפעם ראשון?	"הב""ח ומהר""ל ס""ל דאין לאומרה [דמקודם הוא רק ציוי לכל המסובין לברך את ה' והוא ג""כ כהכנה והזמנה ואין להזכיר יותר (ערוה""ש סעי' ד')], והמג""א (ריש סימן) כתב דאין [מחזירין] [מזחיחין] אותו, ועדיף שלא לאומרה כיון דאין לו שום מקור בש""ס [ומה שהט""ז רצה לחלק בין זימון של ג' לזימון של י' , אינו נראה כלל להביה""ל] (ביה""ל ד""ה שאומר)"	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) המסובין 2) המברך, עונין אמן בשעת הזימון?	"1) השל""ה ס""ל דעונין אמן, והלבוש ס""ל דאין עונין אמן, והמג""א (ריש סימן) הביא ראיות לכאן ולכאן ומסיק דצריכים לענות אמן, אבל נוהגין כהגר""א שלא לענות אמן (מ""ב ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ג') 2) בודאי לא כיון שהוא עצמו חוזר ואומר ג""כ ברוך (שע""ת ס""ק ב', שעה""צ ס""ק ב')"	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומר ברוך הוא וברוך שמו?	"כתב המג""א (ריש סימן) דפשוט דיחיד אינו אומרה, בזימון בשלשה הטור כתב לאומרה [כדי להפסיק בין ברכת הזן לברכת הזימון (דרכ""מ ס""ק ב')] [ורק המברך (שע""ת ס""ק ג')] אבל הב""ח ומהרש""ל סברי דאין לאומרה [וכן משמע משו""ע], בזימון בעשרה צריך לאומרה, והמ""ב (ס""ק ד') אינו מכריע בין השיטות, והערוה""ש (סעי' ה') כתב דנוהגין שאינו אומרה כלל."	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עי' במג""א (ריש סימן) לנוסח הקצר לבהמ""ז להרב מהר""ר נפתלי בהסכמת הרבה גדולי חכמים"		סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסחאות שאינו ראוי לומר ולמה?	"1) נברך לאלוקינו בלמ""ד - להב""י דהוי כמו שאומר למי שאכלנו משלו, אבל תוס' פירשו דדוקא גבי שיר והודאה כתיב למ""ד משא""כ גבי ברכה (מ""ב ס""ק ו') [ואע""פ שאשכחן בדברי הימים (א', כ""ט) ובנחמיה (י""א) ברכה בלמ""ד מ""מ אזלינן בתר רוב מקראות (ברכ""י, שעה""צ ס""ק ו')]<br>2) נברך על המזון שאכלנו - להרשב""א ורש""י {לא מצאתי רש""י} מפני שנראה כמי שמברך המזון (מג""א ס""ק ד'), לתוס' מפני שמשמע שמברך לבעה""ב המאכילו (מ""ב ס""ק ז')<br>3) למי שאכלנו משלו - רש""י פי' דמשמע דרבים הם, זה זן את זה וזה זן את זה ולפי דבריו הוא מברך את הבעה""ב (מ""ב ס""ק ח') [והא דאמרינן למי שעשה לאבותינו, נסים שאני דמוכחא מילתא דהקב""ה עביד נסים (גמ' ברכות נ' ע""א, מג""א ס""ק ה')]<br>4) מטובו במקום ובטובו - פי' רש""י מפני שממעט בתגמוליו של מקום [ואפ""ה אמרינן שבענו מטובו דשאלה שאני שהשואל אינו שואל שאלה גדולה אלא כעני על הפתח (גמ' ברכות נ' ע""א, מג""א ס""ק ו')]<br>5) חיים במקום חיינו - פי' רש""י מפני שמוציא עצמו מן הכלל (מ""ב ס""ק ח')"	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמזכיר את השם בעשרה, איזה נוסח יכול לשנות?	"כתב הטור דיכול לומר נברך אלוקינו על המזון שאכלנו משלו דכאן ליכא למיטעי, והב""י הוסיף דגם מצי למימר למי שאכלנו משלו אבל הדרכ""מ (ס""ק ג') חולק עליו דאינו דומה לעל המזון שאכלנו דמשמע היטב שבשביל הטובה זו שזן אותנו אנו מחויבין לברכו בכל עת משא""כ כשאומר למי שאכלנו משלו, וכן פסק המג""א (ס""ק ז') כהדרכ""מ."	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מזמנין בבית גוי?	"הדרכ""מ (ס""ק א') הביא דיש נוהגין שלא לזמן בבית גוי [אבל המהרי""ל היה מזמן שם], וביאר הטעם דלא רצו לברך את הבעה""ב והיו חוששין לסכנה אם היה נודע לו שלא ברכו אותו, וכתב הדרכ""מ דליכא איסור בדבר דכיון שנהגו שלא לזמן בתחילה לא קבעו עצמן לזימון והוי כמו שאכלו בלא קבע {ומכאן משמע דמהני דעת שלא לקבוע לזימון, ואמנם זהו מקורו של האג""מ (או""ח ח""א סי' נ""ו) דס""ל דמהני דעת שלא להצטרף, ומצדד דאפשר דמקורו של הרמ""א הוא מריש גלותא, ומסיים דבמקום צורך מותר לסמוך על סברא זו [ודלא כהא""א מבוטשאטש (סי' קצ""ג) דס""ל דלא מהני דעת לחלק]}, ועוד לא מקרי קביעות בבית גוי בישיבה בעלמא"	סימן קצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשרה טעו ולא עשו זימון בשם 1) והמסובין עדיין לא ענו 2) וענו המסובין בשם 3) וענו המסובין שלא בשם 4) כבר נגמרו הזימון?	"1) יכולים לחזור ולזמן בשם 2) יכולים להמשיך בשם 3) יש בזה מח' אחרונים בשע""ת 4) אינם יכולים לחזור ולזמן בשם, אבל יוצאים ידי זימון (מ""ב ס""ק י')"	סימן קצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשטעו ואמרו זימון בשם כשלא היה שם עשרה?	"הפמ""ג (סי' קצ""ז א""א ס""ק ב') מסתפק אם עובר על לא תשא, וכעין זה מסתפק הקצות השולחן (סי' מ""ה בדה""ש ס""ק ל""ג) אם אומר אח""כ ברוך שם וכו' {ולכאורה תלוי אם הוא ממש כמטבע של ברכה דהרי דרשינן מהפסוק ברכת הזימון}"	סימן קצב סעיף ב		
